טבזון 1997 בע"מ נ' אלעפן חביב אלשעב בע"מ ואח'

החלטה

(בבקשת הנתבע 4 לביטול עיקולים זמניים)

התביעה:

התובעת הינה חברה שעוסקת במכירת מוצרי מזון, שתייה וניקיון.

ביום 12/11/2011 התקשרה התובעת עם הנתבעת 1 שפעלה כמינימרקט בהסכם לאספקת סחורות, כאשר הנתבעים 2 ו-3 ערבו אישית להסכם.

הנתבע 4 הינו אביהם של הנתבעים 2 ו-3 , ולאחר שהנתבעת 1 נקלעה לקשיים כספיים הוא הפעיל, לטענת התובעת את המינימרקט במקומה תחת השם "סיטונאות מזון אחים סלמאן" בתור עוסק מורשה.

ביום 14/2/13 הגישה התובעת תביעה כספית ע"ס 152,780 ₪ נגד הנתבעים בגין חוב שלטענתה נוצר עקב הספקת סחורות לנתבעים או מי מהם בחודשים 9-11/2011 , שבגינו נמסרו 7 שיקים ע"ס כולל של 147,632 ₪ שמאוחר יותר בוטל או חזרו מסיבת "אי.כ.מ.".

בגוף התביעה הובאו דוגמאות לתיקי הוצל"פ שנפתחו נגד הנתבעים 1-3 ופסקי דין שהתקבלו נגדם בגין אי עמידתם בחובות. לטענת התובעת, לאחר שנפתחו נגד נתבעים אלה מספר רב של תיקים הם העבירו את הפעילות בנתבעת 1 לאביהם הנתבע 4 .

מכאן, לטענת התובעת, יש לבצע הרמת מסך מאחר שהנתבע 4 נכנס בנעליה של הנתבעת 1 במטרה להתחמק מנושיה.

עילות התביעה המפורטות בכתב בתביעה הן: הרמת –מסך, תרמית ועשיית עושר ולא במשפט.

הבקשה לעיקולים זמניים:

בד בבד עם הגשת התביעה, הוגשה בקשה להטלת עיקולים על 7 רכבים, מלגזה, כספים וזכויות של הנתבע 4 אצל חברת ויזה כ.א.ל, ועיקול מיטלטלין אצל הנתבע 4.

בבקשה נטען כי לאור ריבוי הנושים והחובות הרבים של הנתבעים והתיקים שנפתחו נגדם, קיים חשש סביר כי אי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק-הדין במיוחד לאור העובדה כי אין לתובעת בטחונות כלשהם.

לטענת התובעת, המשיב 3 עושה שימוש ברכבים הרשומים ע"ש בני משפחה אחרים אשר לחלקם אין כלל רישיון נהיגה, כשלמעשה מדובר בניסיון הסתרה מפני הנושים של המשיבים.

ביום 18/2/13 ניתן צו זמני על הנכסים שפורטו בבקשה עד לסכום התביעה, למעט חשבונות עו"ש, חח"ד ומשכורות – בכפוף להפקת ערבות בנקאי ע"ס 10,000 ₪.

בבקשתו לביטול העיקולים טוען נתבע 4 כי הינו בעל עסק סיטונאות משנת 1980, ובעבר היה לקוח של התובעת עד לשנת 2008 ולא חב לה שקל אחד, וכן שלא היה קשור מעולם בעסקי הנתבעים 2 ו-3 ואין לו קשר לנתבעת 1 .

לטענת הנתבע 4 הוא נתן הסכמתו לשעבוד נכסים מנכסיו לבנק לטובת החברה, אך אין בכך בכדי לקשור אותו לעסק שניהלו בניו שכן הוא הסכים לשעבוד כי האמין ביכולת של העסק לפרוע את התחייבויותיו. מתן העזרה לבניו, אין בה משום הסכמה ו/או שותפות בעסקים שלהם.

העובדה כי הנתבע 2 עובד אצלו כיום אינה מקימה עילה נגדו, שכן העסק של נתבע 4 קיים פועל משנת 1980.

בדיון שהתקיים בפני היום נחקרו המצהירים.

כל צד חזר על גרסתו.